לימוד מיומנויות חברתיות פשוטות לילדים עם תסמונת אספרגר או לקויות למידה בלתי מילוליות 

ילדים עם תסמונת אספרגר או ילדים עם לקויות למידה בלתי מילוליות שופטים לא נכון את מצב רוחו או רגשותיו של אדם אחר. הם אינם מבינים שהערותיהם משעממות או לא מתאימות, הם יכולים לעמוד קרוב מידי לאחרים, הם נמנעים מלהגיב לאחרים בשל עומס רגשי כתוצאה מקליטת מידע. בעיות אלה נובעות מליקוי בעיבוד מידע והן משפיעות לרעה על הצלחתם החברתית של ילדים אלו ולבסוף על ביטחונם העצמי.

התסכול בחוויית האינטראקציה החברתית כשפה זרה וחוסר היכולת להצליח מבחינה חברתית, מתיש לבסוף את הילד. הדרך הטיפולית שלנו לילדים אלה בספורטדוק - המרכז לפסיכולוגיית ספורט, הינה בכלים מעולם הספורטאים.

עם הזמן הכישלון הופך לאובדן בטחון של הילד ומוסיף לתחושת הבלבול והבידוד ומביא אותו להימנע ממפגשים חברתיים. אם הקשיים החברתיים אינם מטופלים, אנשים רבים עם תסמונת אספרגר או ליקויי למידה בלתי מילוליים חווים דיכאון חמור ולכן חשוב לעזור לילדים האלו להשיג יכולות חברתיות לפני התחלת דיכאון.

ישנן כמה פעילויות שיעזרו לילד לפתח מיומנויות חברתיות פשוטות (סטיוארט ,2001):

• צילום בוידאו של הילד עושה סדרה של פרצופים: שמח, עצוב, כועס, מודאג, מפוחד, משועמם. תנו לילד לצפות בעצמו. עשו את אותו הדבר עם מבוגרים אחרים ותנו לילד לנחש מהו הרגש. ניתן להשלים מטלה זו גם בלי מצלמת וידאו, פשוט תנו לילד לעשות את הפרצוף שביקשתם בזמן שהוא מסתכל במראה אותה הוא מחזיק ביד.
• השתיקו את הקול בטלוויזיה בזמן צפייה ועבדו עם הילד כדי לנחש מה קורה. הדבר ידרוש מהילד לקרוא רמזים בהבעות פנים, היציבה, המחוות ושאר שפת הגוף של השחקנים.
• קראו סיפור ושאלו: מה אתה חושב שיקרה בהמשך? דונו בחשיבותה של מציאת דרך לצפות מה יקרה בהמשך. עזרו לילד לפתח סימנים למה שיקרה בהמשך. למידה לקרוא רמזים התנהגותיים תהפוך מצבים חברתיים למסתוריים פחות.
• צרו ספר מצבים , עם פרקים שונים עבור הדרישות החברתיות השונות שהילד יתמודד עימן באותו החודש, כמו בבית ספר, בצופים, בבית, במסיבת יום הולדת, ופתחו תוכנית למה כדאי לעשות במצבים אלו.

לכל מיומנות שתילמד יהיה צורך בהדרכה ישירה. דגם זה ללימוד מיומנויות פועל לפי השלבים הבאים:

1. הסבירו באופן מילולי בדיוק מה הילד צריך לעשות. פתחו תסריט או סדרה של הוראות מילוליות לפי הצורך.

2. הדגימו את ההתנהגות או הציגו דוגמא של התנהגות בצורת תמונה, וידיאו או משחק תפקידים על מנת שילד יוכל לראות כיצד הדבר צריך להיעשות וכיצד הדבר אינו צריך להיעשות.

3. בקשו מהילד להסביר לכם מה עשיתם כרגע. אם אתם משתמשים בתסריט , בקשו מהילד ללמוד את התסריט.

4. בקשו מהילד להדגים התנהגות.

5. פתחו דרך להוסיף את ההתנהגות לזיכרונו של הילד, באמצעות מיון לפי סוג המידע הנלמד. לדוגמה, עזרו לילד לזכור שכל ההתנהגויות הקשורות לברכה ולפגישת אנשים חדשים שייכות לאותו סוג בכך שתלמדו אותן יחד. ניתן לעשות זאת אולי כרשימה או כחרוז  שהילד יוכל לזכור. הספר comic strip conversation  (Gray,1994) עשוי לעזור כאן כדרך ליצור סיפורים למצבים אותם הילד חווה.

6. הילד חייב להתאמן, להתאמן, להתאמן-עם מבוגר, עם בני גילו ובקבוצות.

 רעיה גינגיס, מאמנת מנטאלית